על רקע ההצפות: בני זוג מאשדוד זכו בתביעה מול העירייה לאחר שרכבם הוצף תוך כדי נסיעה

את אותו הלילה ספק אם ישכחו אי פעם בני הזוג אסייג מאשדוד, עת נסעו ברכבם מגן יבנה לרובע ד' בעיר.

באנר דק אסותא

כשהגיעו לרחוב שדרות ירושלים, בעקבות ראות לקוייה הם נכנסו לשלולית גדולה שהציפה את רכבם והמים שאיימו לכסות גם אותם, הלכו וגברו מרגע לרגע, כמו גם רכבים אחרים שנתקעו בהצפה.

בפרוטוקול בית המשפט נכתב: " … עת עשו את דרכם מגן יבנה לביתם באשדוד, נכנסו עם הרכב בו נסעו לשלולית שנקוותה בכביש בה לא הבחינו בשל ראות לקויה. תוך שניות ספורות עלו המים עד לגובה שלא אפשר המשך נסיעה, הרכב כבה ודלתותיו ננעלו. המים שעלו עד לגובה החלונות החלו לחדור לתוך חלל הרכב והגיעו לתובעים עד לקו המותניים.

 

התובעת יצרה קשר עם משטרת ישראל אך בשל החרדה בה הייתה שרויה לא הצליחה להסביר למשטרה היכן מתרחש האירוע והשיחה נותקה.

תוך כדי כך, הצליחו התובעים לפתוח את אחת הדלתות וחילצו את עצמם מהרכב השוקע. לאחר שהגיעו בשחייה לחומה שבשולי הכביש, הזעיקו התובעים סיוע על מנת לחלץ נהגים נוספים שרכביהם שקעו אף הם.

 

לאחר מכן צעדו לביתם הנמצא במרחק הליכה של כ-40 דקות ממקום האירוע. לטענתם, לאחר שהתובע חזר למקום האירוע, הוא ראה את עובד הנתבעת פותח את תעלת הניקוז, פעולה שבעקבותיה המים שהציפו את הרחוב ניקזו תוך מספר דקות.

 

לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה בטיפול בתשתיות, לא עמדה בחובות המוטלות עליה כרשות מקומית ולא עשתה די על מנת למנוע את הנזקים שנגרמו להם.

לטענתם, נגרמה להם עגמת נפש רבה כתוצאה מהאירוע בעקבותיו מתקשה התובעת להתאושש עד היום. עוד טוענים התובעים כי מכשירי הטלפון הנייד, מטענים, ארנקים, מעילים יקרי ערך וציוד בתם התינוקת, נותרו ברכב שהוצף ולא היו ראויים לשימוש לאחר האירוע. "

בנוסף הם טענו שהרכב הורד מהכביש על ידי שמאי אך הצילחו למכור את החלקים שלו ולקבל עבורם רק 2000 ש"ח.

העירייה מנגד טענה שהם נכנסו לשלולית במודע ולא הצליחו להוכיח את טענות הנזק שנגרם להם לטענתם כפי שפורטו בבית המשפט.

במהלך הדיונים עוד אמר יעקובוב, האחראי על התשתיות בנתבעת, העיד כי צנרת הניקוז לא נועדה לנקז כמויות כה חריגות של מי גשמים שירדו ביום האירוע בעיר אשדוד (עמ' 7 ש' 2 ואילך). מר יעקובוב הסביר, בהגינות רבה, כי לא ניתן להחליף את הצנרת כך שתתאים לניקוז מי גשמים היורדים בכמויות הדומות לאלו שירדו ביום האירוע, פעם במספר שנים. עוד העיד כי "מדי פעם כדאי לשלם את הנזק" (ש' 5).

 

מר יעקובוב תיאר בעדותו כיצד הנתבעת מתחילה כבר בחודשים ספטמבר-אוקטובר בהיערכות התשתיות בעיר לקראת חורף וכוללת הכנה וניקוי מערכות תת קרקעיות. עוד העיד כי "כל הרשתות נמצאות במקומות נמוכים".

בהמשך, העיד מר יעקובוב ביום האירוע הוא וצוותים רבים נוספים של הנתבעת, לרבות צוותי חירום שהיו בכוננות בעקבות ההתראות על מזג האוויר החריג, היו בשטח וטיפלו כמיטב יכולתם בכל קריאה וקריאה. עוד העיד כי כאשר הגיע למקום האירוע בסמוך לחצות, הכביש היה סגור לתנועה. מר יעקובוב העיד כי "היו כמויות אדמה וכל מני דברים שהגשם הביא מכל העיר. אי אפשר להתמודד, גם אם אשים עוד 50 אנשים אי אפשר להתמודד".

 

מעדות מר יעקובוב עולה, אם כן, כי הרשת שנפתחה לצורך ניקוז מי גשמים שהציפו את הרחוב הייתה במקום נמוך.

עוד עולה מעדות מר יעקובוב כי מקומות נמוכות בעיר מועדים להצפות כל פעם כשיורדות בעיר כמויות משמעותיות של מי גשמים דוגמת אלו שירדו מספר ימים קודם למועד הדיון, כפי שהוצג על ידו באמצעות מכשיר הטלפון הנייד, וכי תוך דקות אחדות לאחר פתיחת הרשתות המים ניקזים והרחוב נפתח לתנועה.

 

בנסיבות אלו, מקובלת עליי עדות מר יעקובוב שלפיה אירועי ההצפה מטופלים על ידי הנתבעת, ככלל, במהירות וביעילות על ידי הצוותים הרבים הנמצאים במקום.

עם זאת, שעה שאין מחלוקת כי הנתבעת הייתה מודעת להתראות באשר לכמויות חריגות של גשמים הצפויים לרדת באזור ומיקום אותם כבישים "נמוכים" המועדים להצפה הינם בידיעת הנתבעת, הרי שאירוע מושא התביעה, בניגוד לטענתה, איננו בבחינת אירוע בלתי צפוי או "כח עליון" אלא אירוע שאף אם לא ניתן היה למנעו, ניתן היה באמצעים סבירים למנוע את הנזקים שנגרמו בגינו "

לסיכום, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותה של עיריית אשדוד והוחלט באולמה של הרשמת אירינה רוזן שהעירייה תשלם פיצויי לתובעים ונכתב: " בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם יש להביע מורת רוח בשל הדרך בה בחרה הנתבעת להתנהל מול התובעים.

התובעת העידה כי הנתבעת התעלמה מפניותיה והתנהגה כלפיה בזלזול ובביטול. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כפי שהועלתה בדיון לפניי שלפיה היא איננה מחויבת לסייע בידי התובעים בניהול תביעתם נגדה.

הטענות שהועלו כלפיה מתייחסות להתנהלות שקדמה להגשת התביעה אך אין בכך כדי לשנות מן העובדה כי בהיות הנתבעת רשות מקומית חלות עליה חובות רבות וביניהן החובה להתנהל בתום לב ובהגינותם – ואין להכביר במילים בעניין זה.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 21,712 ₪.

בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת משפט בסך 700 ₪.

הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום ממועד מסירת פסק הדין לידי הנתבעת שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 יום "

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן