דו"ח 2023 חושף: התחממות וזיהום מסכנים את הים התיכון
המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל פרסמו את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023. הדו"ח מתאר תמונת מצב מדאיגה של המערכת האקולוגית בים התיכון, כתוצאה משינויי אקלים, פעילות אנושית וזיהום מתמשך.
התחממות, עליית מפלס הים והחמצת המים
הדו"ח חושף נתונים מדאיגים על התחממות מי הים ועליית מפלס הים, הנובעים משינויי אקלים:
- קצב התחממות כפול מהממוצע העולמי: הטמפרטורה של שכבת המים העליונה במזרח הים התיכון עולה ב-0.12 מעלות צלזיוס בשנה, לעומת ממוצע עולמי של 0.055 מעלות בלבד.
- עליית מפלס הים: מאז 1992 עלה מפלס הים ב-15 ס"מ (4.7 מ"מ בשנה). נתון זה גבוה מהממוצע העולמי (3.4 מ"מ בשנה) ומשפיע על יציבות קו החוף, במיוחד בזמן סערות.
- החמצת מי הים: עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר מובילה להחמצה מתמשכת של מי הים, הפוגעת בבעלי חיים כמו אלמוגים ויצורים משקיעי שלד גירי, ומשנה את מארג המזון הימי.
מגוון ביולוגי: היעלמות מינים מקומיים והתרבות פולשים
התרבות מינים פולשים: מעל למחצית מבעלי החיים במצע החולי הם מינים פולשים. בין הבולטים: דג "זהרון הדור" הארסי וקיפוד הים "נזירית ארוכת קוצים".
היעלמות מינים מקומיים: דגים כמו מולית אדומה (ברבוניה אדומה) ושישן משורטט כמעט ונעלמו מאזורים מסוימים. סיבות אפשריות: התחממות המים ותחרות עם מינים פולשים.
פריחת אצות פולשות: תופעה של אצה רעילה בשם Asparigopsis toxiformis נרשמה בכל חופי הארץ. האצה לא נאכלת על ידי בעלי חיים ולכן גדלה ללא בקרה, והסערות גורמות להיערמות שלה על החופים, בעיקר בקריות.
זיהום המים: מתכות מסוכנות וחומרים רעילים
הדו"ח מתאר גם את מצב זיהום הים:
- כספית במפרץ עכו: ריכוזי כספית גבוהים התגלו בדגי מאכל במפרץ עכו, בשל זיהום מי תהום מאתר תעשיות נטוש.
- זיהום מתכות וחומרים מסוכנים: במרינות תל אביב ואשדוד נמצאו שאריות חומרי הדברה ומתכות רעילות, כולל חומר מסוכן בשם הקסהכלורובנזן.
- ביוב גולמי מעזה: הזרמת ביוב בלתי מטופל מרצועת עזה ממשיכה להשפיע על חופי ישראל, עם כתמי זיהום המגיעים עד מתקן ההתפלה באשקלון.
מגמות חיוביות: תקווה לשיקום
לצד הנתונים המדאיגים, הדו"ח מצביע על כמה מגמות חיוביות:
- ירידה בזיהום הפלסטיק: הודות לרגולציה ממשלתית, חלה ירידה בשכיחות שקיות פלסטיק בחופים.
- התאוששות חלקית במפרץ חיפה: ירידה בזיהום התעשייתי תרמה להתאוששות אוכלוסיות ימיות מסוימות.
פעולות ממשלתיות לשימור הים
לדברי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ישראל נמצאת בנקודה קריטית במאבק לשמירה על הים התיכון. ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, אך גם את הפוטנציאל שלנו לשנות ולשפר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים"
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בשמירה על האיזון שבין הפיתוח והשמירה על הסביבה. הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים תוך כדי הפקת גז טבעי בים ושינויים ארוכי טווח גלובליים. אני שמח לראות כי במהלך שש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים."
מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: "תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון מבוצעת על ידי חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) למעלה מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. במהלך שנת 2023 למרות ארועי הלחימה ושיבושי GPS, אנשי הצוות, חוקרים וחוקרות מחיא"ל יחד עם צוותי הים המשיכו לפעול על מנת לייצר המשכיות לאיסוף הנתונים מהסביבה הימית גם בתקופת המלחמה. ממצאי הדוח מהווים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדוח הנוכחי משקף מספר מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה להם אנו עדים בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדוח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים, וכן על מגמות זיהום שונות שלהן עלולות להיות השלכות בריאותיות וסביבתיות"