שילוב דגים וירקות: מהפכה כלכלית מעגלית בגידול מזון
בעולם שבו הביטחון התזונתי והמודעות הסביבתית תופסים מקום מרכזי, מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציע שיטה חדשנית המשלבת גידול דגים וירקות בצורה מעגלית, חסכונית וברת-קיימא. פריצת הדרך הזו, שהתפרסמה בכתב העת המדעי Resources, Conservation & Recycling, עשויה לשנות את הדרך שבה אנו מגדלים מזון, במיוחד באזורים צחיחים או רגישים מבחינה סביבתית.
הרקע: מ-'אקוופוניקה' לכלכלה מעגלית
שיטת 'אקוופוניקה', שפותחה לפני כ-60 שנה, שילבה בין גידול צמחים בסביבה מימית לבין דגים, במטרה לחסוך במים ולנצל את חומרי ההזנה מהפרשות הדגים. למרות שהרעיון נזנח בעבר בשל חוסר יעילות כלכלית, המשבר הסביבתי והמודעות הגוברת מחזירים אותו לקדמת הבמה.
המחקר: פתרונות חדשים לאתגרים קיימים
במהלך העשור האחרון, פרופ' עמית גרוס, מנהל מכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוביל מחקר שנועד לייעל את השיטה הקיימת. המחקר מציע שיפור משמעותי באמצעות שילוב של תהליך 'עיכול אנאירובי', שבו חומרי ההזנה מהפרשות הדגים מנוצלים בצורה מיטבית, תוך ייצור גז מתאן לדלק ותמיסה מרוכזת לדישון צמחים. השיטה הזו מאפשרת ניצול טוב יותר של משאבי המים והאנרגיה, ומפחיתה את טביעת הרגל הסביבתית של המערכת, הן בהפחתת ייצור פסולת והן במניעת פליטות גזי חממה.
במהלך תקופת בדיקה של שנתיים, הצליחה המערכת להניב פריון צמחים גבוה פי 1.6 מהמערכות המסורתיות, תוך שימוש בכמות מים קטנה פי 2.1, וצמצום בצריכת האנרגיה ב-16% לכל ק"ג תוצרת. הנתונים הללו מצביעים על כך שהשיטה היא לא רק יעילה אלא גם כלכלית, במיוחד באזורים צחיחים.
פוטנציאל עתידי: מזון בר-קיימא לכל העולם
המחקר מצביע על כך שכאשר מגדילים את המערכת לכדי ייצור של טון דגים, ניתן להפעיל אותה כיחידה עצמאית לחלוטין, כמעט ללא צורך בחשמל מהרשת והחלפת מים מינימלית, תוך ייצור פסולת זניח וקיבוע פחמן משמעותי. המשמעות היא שמערכת זו יכולה להיות בסיסית ליחידות מזון עצמאיות בנות-קיימא, בכל מקום בעולם.
פרופ' גרוס ועמיתיו מצאו שהגדלת המערכת לכדי כמות של כ-1 טון דגים תאפשר להפעיל אותה כיחידה עצמאית ללא צורך בחשמל מהרשת, פחות מ-1% החלפת מים, ייצור פסולת זניח וכן קיבוע פחמן משמעותי. לפיכך, יש לה פוטנציאל להיות יחידה עצמאית בת קיימא ולספק מזון ביעילות, כמעט בכל מקום. נתון זה בולט נוכח הצורך בביטחון תזונתי בכלל ובאזורים מדבריים בפרט.
"האכלה של יותר מ-8 מיליארד בני אדם על פני כדור הארץ תוך הפחתת פליטת גזי חממה תדרוש טכנולוגיות חדשניות. אלה המשלבות שתי פונקציות במערכת אחת, הן כמובן עדיפות", הסביר פרופ' גרוס. "דגים הם מקור בר-קיימא באיכות גבוהה לחלבון עם תביעת רגל פחמנית קטנה. שילוב של גידול דגים עם ייצור ירקות המאפשר חסכון ויעילות הוא מצב בו כולם מנצחים".
שיתוף פעולה בינלאומי
המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים והולנדים, ובוצע בתמיכת גורמים רבים, בהם משרד המדע הישראלי, קרן ICA, המועצה הבריטית, ותוכניות מחקר בינלאומיות נוספות, שמטרתן לקדם פתרונות סביבתיים בני-קיימא.
מחקר זה מצביע על האפשרות לשנות את הדרך שבה אנו מגדלים מזון בצורה שתהיה גם יעילה, גם חסכונית, וגם ידידותית לסביבה. הכלכלה המעגלית עשויה להפוך לנכס אסטרטגי מרכזי, לא רק עבור המדינות המתמודדות עם אתגרים סביבתיים, אלא עבור כל העולם.
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון
