כל אדם יכול לכתוב צוואה, שבה הוא קובע מי יקבל את עיזבונו (נדל"ן, רכוש, כספים) ובאילו תנאים, לאחר מותו. אם אדם לא משאיר אחריו צוואה, עיזבונו מחולק על פי דין – לבן/בת זוגו ולילדיו וליתר צאצאיו (נכדיו, ניניו), באם לא הותיר אחריו כאלה – להוריו, לאחיו ולאחיותיו, באם לא הותיר אחריו כאלה – לסבים והסבתות שלו ולצאצאיהם (דודי ובני דודיו). אם לא הותיר אחריו אף קרוב שכזה, עיזבונו יועבר בסופו של דבר למדינה.
ואולם, לא כל מי שזכאי לקבל חלק מסוים מהעיזבון, כלומר מהירושה, אכן מקבל אותו. במאמר זה אסביר איך אדם יכול להגן על חלקו בירושה.
המאמר באדיבות אתר – https://www.accordil.co.il/
בדיקת היקף העיזבון
סעיף 147 לחוק הירושה קובע שהיקף עיזבון אינו כולל נכסי עיזבון כספיים שיש לשלם לאחר מותו של אדם לפי הסכם ביטוח, כספי פנסיה וכספים המופקדים בקופות גמל. עיזבון כולל את כל נכסי המנוח למעט נכסים אלה, זכויות במקרקעין כמו דירות, מגרשים וקרקעות וזכויות במיטלטלין כמו כספים בחשבונות בנק, בעלות במניות של חברות, ניירות ערך, וכן זכויות ערטילאיות כמו הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב. לפיכך, ניתן לקבל, למשל, רשומות רפואיות של נפטר רק באמצעות צו בימ"ש שינתן לתכלית ראויה, כמו במסגרת הליך התנגדות לצוואה. מנגד, היורשים יכולים לתבוע בשם עיזבונו של המנוח בגין לשון הרע שהוצאה על המנוח לאחר מותו, כי כבוד האדם הוא גם כבוד המת.
במקרים של סכסוך בין היורשים באשר לחלוקת הירושה, יש צורך במינוי מנהל עיזבון. לדברי עו"ד יניב ערבה: מנהל עיזבון יכול, בין היתר, לאתר את כל נכסי העיזבון של המנוח, לשלם את חובות המנוח מתוך העיזבון, וכן לנהל את נכסי העיזבון הדורשים ניהול שוטף (כמו חברות/נכסים להשכרה).
ניתן למנות מנהל עיזבון זמני, עד למתן צו הירושה או עד למתן צו קיום הצוואה, למשך שישה חודשים, אלא אם ערכאת השיפוט קבעה אחרת, וניתן למנות מנהל עיזבון קבוע – עד לחלוקת כל העיזבון, למשך שנתיים, אלא אם ערכאת השיפוט קבעה אחרת.
האם קיימת צוואה
רבים חושבים שכתיבת צוואה מונעת סכסוכי ירושה, שכן אדם חופשי לצוות כרצונו, וחלוקת הירושה תתבצע בדיוק בהתאם למה שכתב בצוואה.
ואולם, גם אם קיימת צוואה, יכולים להיווצר סכסוכי ירושה. למשל, אם המצווה השאיר צוואה בכתב יד, סביר להניח שהוא אדם "מן היישוב", חסר ידע משפטי ו/או ניסיון בכתיבת צוואות. עקב כך, הצוואה יכולה להיות מנוסחת בשפה שאינה ברורה דיה, שכן המצווה השתמש בשפתו שלו ובמונחים שהיו מוכרים לו, שלא תמיד מוכרים לבית המשפט. מצב שכזה עלול להוביל לדיונים מיותרים, וכתוצאה מכך למנוע בסופו של דבר את מימוש רצונו של כותב הצוואה.
גם צוואות שאינן בכתב יד יכולות להכיל הוראות לא ברורות ולהיות נתונות לפרשנויות שונות. עקב החשיבות של חופש הציווי והאוטונומיה של המצווה, ישנם מצבים בהם ניתן לקיים צוואה גם אם היא מכילה טעויות. סעיף 32 לחוק הירושה מאפשר זאת אם יש טעות בתאריך, בתיאור נכס, באדם, במספר חשבון, אך עדיין ניתן להבין את רצון המצווה.
ככל שהצוואה תהיה ברורה ומפורטת יותר, יפורשו פרטי היורשים, כך הסיבות שבעקבותיהן המצווה החליט להוריש את רכושו באופן שבו בחר תהיינה נהירות יותר, מה שיכול בהחלט למנוע סכסוכים באשר לירושה.
מצבו הרפואי של המצווה
סכסוכי ירושה רבים נוצרים גם עקב מצבו הרפואי הרעוע של המצווה ביום עריכת הצוואה. אם ביום עריכת הצוואה, המצווה הוא אדם מבוגר ו/או חולה מאוד, עלול הדבר לפתוח פתח לטענות עתידיות שביום עריכת הצוואה, היה המצווה חסר יכולת לקבל החלטה וחסר כל כושר פיזי ומנטלי לחתום על הצוואה, שנכתבה, עקב כך, ללא כל קשר לרצונו האמיתי.
ניתן וכדאי למנוע זאת מראש, ע"י ליווי תהליך החתימה על הצוואה בהערכת מסוגלות ועריכת תעודה רפואית, המאשרת את מצבו הרפואי של המצווה ואת כשירותו לחתום על צוואה.
מבחנים חשובים
בפס"ד מרום נקבעו מספר מבחנים כדי לפסול צוואה בשל הפגם של השפעה בלתי הוגנת:
מבחן תלות ועצמאות: יש לבחון האם המצווה היה עצמאי מבחינה פיזית ושכלית-הכרתית, או שמא תלוי בזולת, ביום עריכת הצוואה. עצמאות שכלית-הכרתית יכולה לכפות על חוסר עצמאות פיזית.
מבחן תלות וסיוע: המשך ישיר של מבחן התלות והעצמאות. אם המצווה לא היה עצמאי, ייבחן טיב והיקף הסיוע שניתן לו, ומידת תלות המצווה בסיוע ובמי שהעניק לו את הסיוע.
מבחן הקשרים עם אחרים: יש לבחון האם למצווה היו קשרים עם אנשים מלבד זה שנהנה מירושתו (להלן: "הנהנה"), או שמא הוא היה מנותק ומבודד – שכן בידוד וניתוק מגבירים את תלות המצווה בנהנה.
מבחן נסיבות עריכת הצוואה: יש לבחון האם, לדוגמא, לנהנה הייתה מעורבות בעשיית הצוואה. מעורבות שכזו יכולה ללמד על קיום השפעה בלתי הוגנת, גם אם היא לא עולה כדי פסילת הצוואה ע"פ חוק הירושה.
