ח"כ קטי שטרית וילנה דיוואיין, שורדת הזנות, הדגישו את הצורך במניעה מוקדמת, תמיכה בקטינים והרחבת האכיפה
הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ קטי שטרית, קיימה דיון חשוב ומורכב בנושא זנות קטינים בישראל. הדיון התמקד במצב הקשה של אלפי ילדים וילדות שנפלו בין הכיסאות של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ובאופן שבו המרחב הדיגיטלי מהווה כר פורה לניצול מיני.
ח"כ שטרית ציינה כי מדובר באתגר חמור ומורכב, הכולל אתגרים חברתיים, משפטיים וטיפוליים, תוך קריאה למתן מענה מהיר, מסודר ומקיף.

המציאות הקשה: ילדים וילדות שמוכרים את גופם
ח"כ קטי שטרית פתח את הדיון בדברי פתיחה מרגשים:
״במדינת ישראל של שנת 2025, יש ילדים וילדות שנאלצים למכור את גופם כדי לשרוד. מדובר בכ-3,000 ילדים שנפלו בין הכיסאות של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות, ולעיתים גם במשפחה. פלח לא מבוטל מן הפגיעות נעשות במרחב האינטרנטי. הרשתות החברתיות הפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי״.
נתונים אלו מדגישים את הצורך בהגברת המודעות ובבניית מנגנוני זיהוי מוקדם של קטינים בסיכון. ח"כ שטרית הדגישה כי למרות צעדי חקיקה והקמת מסגרות שיקום, המציאות בשטח קשה מאוד, עם מחסור בכוח אדם ובתקציבים.
עדות אישית של שורדת הזנות
ילנה דיוואיין, דוברת ובין מייסדות הארגון ״קול שורדות הזנות בישראל״, סיפרה על חוויותיה האישיות:
״עוד לפני גיל 10 קיבלתי הצעות מגברים מבוגרים, והן רק החמירו לאחר מכן. כיום, הזנות בישראל נתפסת כגילוי לגיטימי, למרות חוק איסור צריכת זנות״.
דיוואיין הצביעה על הסיכון שמצויים בו גם ילדים וילדות מבתים נורמטיביים, שמקבלים הצעות תמיכה במרחב הדיגיטלי – בפלטפורמות כמו אונליפאנס, שוגר דדי, צ׳אטים מפוקפקים ורשתות חברתיות.
נתונים סטטיסטיים וממצאי מחקרים
לפי סקרי מטה למאבק בסחר בנשים וזנות ונתוני ארגוני שטח, בישראל יש כיום כ-3,000 קטינים בזנות. גיל הכניסה הממוצע הוא 13–14, ולעיתים מדובר בילדים עם רקע של פגיעות מיניות או הזנחה ממושכת.
מחקר של מכון ברוקדייל מצביע על נזקים חמורים: כ־79% מהאוכלוסייה בזנות סובלת מפוסט טראומה, 44% דיווחו על ניסיונות התאבדות ו־46% מאובחנות עם הפרעות אכילה.
החשיבות של מניעה מוקדמת ואכיפה
מוריה סילפן רודל, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, וליאור רוזנבאום, מנהלת קשרי ממשל במטה, הדגישו את הצורך במניעה מוקדמת:
״אף שמדובר בפשע חמור, מידת האכיפה של החוק מצומצמת מאוד. מאז פורסם החוק הוגשו עשרות בודדות בלבד של כתבי אישום נגד צרכני זנות קטינים״.
עמותת עלם מציינת כי חוסר במנגנון רשמי לזיהוי מוקדם של נוער בזנות, במיוחד בזירות דיגיטליות, מוביל לכך שהשירותים המוצעים אינם אפקטיביים מספיק, והקטינים נותרו ללא הגנה מספקת.
יוזמות חינוכיות למניעה
עמותת תודעה בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעילים את מיזם "נקודת מפנה" שמטרתו מניעת כניסה וצריכת זנות. המיזם כולל הכשרות וסדנאות בבתי ספר ובמסגרות חינוך בלתי פורמליות, עם דגש על הבנת סיכונים, מאפיינים וכלים פרקטיים למניעה.
במסגרות אלו השתתפו אלפי אנשי צוות חינוכי ורפואי וכן נערות ונערים, במטרה להרחיב את הידע, המודעות והכלים למניעה ולטיפול בקטינים בסיכון.
סיורים בשטח והבנת המצוקה
ח"כ שטרית סיפרה על ביקוריה במעונות משרד הרווחה בבאר שבע, שם נחשפה למצוקה הקשה של נערות שנפלו לזנות. היא הדגישה:
״המרחב הטיפולי מחייב תקצוב ותגבור כוחות! מדובר בחובתה של מדינת ישראל להבטיח ששום ילד או ילדה לא יאלצו למכור את גופם כדי לשרוד. לא בגלל עוני, לא בגלל התעללות, ולא בגלל אדישות״.
הדיון בכנסת מעלה קריאה ברורה ומיידית לפעולה מערכתית ומקיפה. ראשית, יש לחזק את מנגנוני האכיפה, הן באמצעות הגדלת משאבים למשטרה ולמערכת המשפטית והן באמצעות פיתוח כלים טכנולוגיים לזיהוי מוקדם של ניצול מיני באינטרנט וברשתות החברתיות. בנוסף, יש להרחיב את מערכי הסיוע והטיפול בקטינים שנפלו קורבן לזנות, כולל מסגרות שיקום מגוונות, ליווי פסיכולוגי וחברתי צמוד, ותמיכה ממושכת עד להבטחת חזרה לחיים תקינים ומוגנים.
לצד זאת, חיוני ליצור תשתיות שיטתיות לזיהוי מוקדם של קטינים בסיכון – החל מהכשרות צוותים חינוכיים וטיפוליים בבתי ספר ומסגרות חינוך בלתי פורמליות, דרך מערכות מידע מאוחדות המאפשרות מעקב יעיל, ועד לגיבוש פרוטוקולים ברורים להתערבות מהירה ומוגנת. יישום של צעדים אלו באופן משולב יאפשר לא רק טיפול במקרי זנות קיימים אלא גם מניעה אפקטיבית של כניסה למעגל הזנות, תוך יצירת סביבה בטוחה ומוגנת לילדים וילדות בכל רחבי המדינה.
בסופו של דבר, המטרה היא להבטיח שכל ילד וילדה בישראל יזכו לחיים מוגנים, בריאים ומלאי הזדמנויות, ללא חשש מניצול מיני, תוך חיזוק תחושת הביטחון של המשפחה והקהילה סביבם. טיפול מקיף ומניעתי כזה יאפשר לצמצם באופן משמעותי את התופעה, וישמש מודל לחיקוי למאבק בזנות קטינים גם ברמה האזורית והבינלאומית.



