לומדים מאשדוד: תפקוד המלר"ד באסותא בתחילת המלחמה מהווה מודל עולמי

מחקר בינלאומי קובע: תפקוד המלר"ד באסותא אשדוד ב-7 באוקטובר מהווה מודל עולמי

מחקר מדעי בינלאומי חדש, שפורסם בכתב העת היוקרתי Disaster Medicine and Public Health Preparedness, מנתח לעומק את המענה הרפואי של צוותי המלר"ד בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד במהלך אירועי מתקפת ה-7 באוקטובר. המחקר, שהובל על ידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בשיתוף המרכז לרפואת אסונות וטראומה באוניברסיטת Linköping בשוודיה וצוות בית החולים, קובע כי אופן ההתמודדות והתובנות המבצעיות שנצברו באשדוד עשויים לשמש ככלי מעשי ומודל הדרכה לבתי חולים ומערכות בריאות ברחבי העולם בעת מלחמה ותרחישי אסון מורכבים.

המחקר הובל על ידי פרופ' אדם רוז מהאוניברסיטה העברית, יחד עם החוקר האורח מקסימיליאן נרלנדר מאוניברסיטת Linköping וד"ר דברה ווסט, לשעבר מנהלת המלר"ד באסותא אשדוד. החוקרים ביצעו שורה ארוכה של ראיונות עומק עם רופאים, אחיות ואנשי לוגיסטיקה שפעלו בזמן אמת תחת זרימת פצועים אדירה, וניתחו את הגורמים שהובילו לתפקוד קליני רציף בתנאי חוסר ודאות קיצוניים. הממצאים זוכים בימים אלה לחשיפה נרחבת בכלי תקשורת בינלאומיים מובילים, בהם JNS (Jewish News Syndicate) ו-Jewish Chronicle.

היכולת להפגין ערנות קלינית ולזהות סכנות דחופות גם בתנאי שגרה מאתגרים מאפיינת את עבודת הצוותים הרפואיים בעיר, ורק בימים האחרונים רופאי המלר"ד באשדוד זיהו הרעלת תרופות אצל פעוט למרות מדדים תקינים לחלוטין והביאו להצלת חייו.

מוכנות מבצעית, מלר"ד ממוגן ורציפות טיפול תחת ירי רקטות

בין הממצאים המרכזיים שהודגשו במחקר, בלטה העובדה ששנים של תרגולים מקצועיים מוקפדים באסותא אשדוד יצרו מוכנות אינסטינקטיבית אצל כל איש צוות. עם הפעלת נוהל החירום, ידעו העובדים במדויק את תחומי אחריותם ופנו באופן מיידי לטיפול במטופלים, מבלי לבזבז זמן קריטי על למידת הנחיות או הפעלת פרוטוקולים. חלוקת התפקידים המוגדרת מראש, הגמישות התפעולית בין בעלי התפקידים, נוכחות מנהלים בכירים בחזית הטיפול והעובדה שמתחם המלר"ד באשדוד ממוגן באופן מלא, אפשרו להעניק רצף טיפולי מציל חיים גם כאשר נשמעו אזעקות בלתי פוסקות ומטחי רקטות כבדים פקדו את האזור – ללא צורך בהפסקת פעולות כירורגיות או פינוי נפגעים למרחבים מוגנים.

ההיערכות של מערכות הרפואה והחירום בדרום מתמודדת עם תרחישים בלתי שגרתיים רחבים, לצד צעדי רוחב שהביאו לפרסום אזהרה חמורה לתושבים ולדייגים עקב פיזור רעל מול חופי אשקלון במטרה למנוע סכנה לבריאות הציבור.

לצד נקודות החוזקה המרשימות, המחקר לא היסס להציג המלצות לשיפור ברמה הלאומית בישראל, ובראשן הצורך בחיזוק זרימת המידע, סנכרון הנתונים ושיפור התיאום וחלוקת הנפגעים בין בתי החולים השונים בזמן מלחמה.

מנכ"לית אסותא אשדוד, ד"ר גלית קאופמן, הדגישה כי המחקר מהווה אות הוקרה למאות עובדי בית החולים שפעלו בגבורה ביום הקשה ביותר שידעה המדינה, וציינה כי הפיכת הניסיון לידע גלובלי מסייעת למערכות בריאות בכל העולם.

ד"ר חגית סרבגיל־ממן, מנהלת רפואית ומשנה למנכ"לית, הוסיפה כי המוכנות המוקדמת והתרגול המתמיד הוכיחו את עצמם כעוגן המרכזי שהפך תוכניות מגירה למציאות מתפקדת ומצילת חיים.

לקריאה נוספת:

• טוענים מצברים בצפון: מתנדבי איחוד הצלה אשדוד יצאו לימי גיבוש

• 55 מיליון ש"ח ללא עסקאות: אחים מוכרים בעלי חברות נעצרו בחשד להעלמת מס

• תוצאה ראשונה שלילית לחשד לאבולה באיכילוב: המטופל ימשיך לשהות בבידוד