ההיסטוריה של העיר אשדוד וסביבתה שזורה ברגעי גבורה וגם בטרגדיות קשות שעיצבו את דמותה של הקהילה המקומית. אחד האירועים שנחקקו בזיכרון הציבורי התרחש בבוקר יום חמישי, כ"ו בניסן תשנ"ד (7 באפריל 1994), בשעה שמונה וחצי בבוקר.
באותה שעה, מחבל פתח בירי לעבר אזרחים וחיילים שהמתינו בטרמפיאדה המרכזית בצומת אשדוד, עורק תחבורה ראשי עד היום למרות שעבר מספר שינויים וכבר הפך למחלף.
האירוע הסתיים בנטרולו של המחבל על ידי חייל ונהג משאית שהיו במקום, אך לא לפני שארבעה בני אדם נפצעו, ובהם ישי גדסי הי"ד, שנפצע באירוע באורח קשה מאוד.
ישי גדסי הי"ד, צילום ארכיון: משרד הביטחוןישי גדסי, שהיה באותה עת מג"ד מילואים מוערך, חצה את הכביש בדרכו לתחנת ההסעה כשנפגע מאש המחבל. הוא נפצע באורח קשה ונפטר מפצעיו בדרך לבית החולים, כשהוא מותיר אחריו חלל עצום במשפחתו ובקרב פקודיו וחבריו לנשק. הגבורה המקומית והחוסן שמפגינים תושבי האזור מול אירועי טרור ומתח ביטחוני הם חלק בלתי נפרד מהדנ"א הישראלי, כפי שניתן לראות גם בימים אלו, כאשר המשכיות החיים נשמרת למרות הכל, דוגמת ה בייבי בום במיגון עם לידתם של כאלף תינוקות באסותא אשדוד במהלך ימי הלחימה האחרונים.
ישי היה בן 31 בלבד במותו, גיל שבו היה בעיצומה של עשייה משמעותית הן בחייו האזרחיים והן בשירותו הצבאי כמפקד גדוד. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים קטנים, הורים, אחים ואחיות. ישי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקבוצת יבנה, שם ממשיכים בני משפחתו וחבריו לפקוד את קברו מדי שנה ולהנציח את דמותו כמפקד וכאיש משפחה למופת. המוכנות של כוחות הביטחון והאזרחים בשטח מנעה אז אסון כבד עוד יותר, בדומה לדריכות הגבוהה הנדרשת בימים אלו.
הזיכרון של נופלי פעולות האיבה בצומת אשדוד ובכלל מרחבי העיר משמש תזכורת מתמדת למחיר הכבד של החיים באזורנו, אך גם לכוחה של הקהילה לקום מתוך השברים ולצמוח. אירועי הנצחה אלו מחברים בין העבר להווה, ומעניקים השראה לדור הצעיר הגדל בעיר. מערכת אשדודים ממשיכה ללוות את משפחות השכול ולשמור על זיכרון הנופלים כחלק מהסיפור של כולנו, תוך הקפדה על תיעוד ההיסטוריה המקומית והוקרת הגיבורים שחירפו נפשם במאבק על ביטחון המדינה.